תוכן

ג) ואמנם, אפי' בהיות כל פרצוף מהם קצר הקומה, הוא כלול מי״ס ויש בו נה״י חג״ת חב״ד, שהם המוחין של הפרצוף ההוא. ובהיות בו פרצוף החיצון, אין בו רק נפש. ובהיות [בו] ג״כ האמצעי, יש בו ג״כ רוח. ובהיות בו גם הפנימי, יש לו ג״כ נשמה. ולסבה זו הנ״ל, שכל פרצוף מהם קצר הקומה מחבירו, אע״פ שהוא כלול מי׳, נחלקו לג׳ זמנים: עיבור א׳, אז יש לו פרצוף ראשון. וביניקה, אז יש לו פרצוף ב'. ובגדלות מוחין, אז יהיה לו גם פרצוף הג׳, הנקרא פרצוף המוחין, לסבה הנ״ל, כי הוא גורם לב' האחרים, שיגדלו עד חב״ד דזעיר אנפין, והבן זה היטב.